יחסים פתוחים בנישואים

לאחרונה פנו אליי מספר זוגות והמשותף לכולם- הם החליטו לפתוח את מערכת היחסים ולנהל יחסים פתוחים וביקשו לדעת בין היתר מהן ההשלכות לצעד הזה. העולם השתנה אין ספק. מה שהיה מקובל פעם השתנה כיום. המשפחה הגרעינית כפי שהכרנו אותה כבר לא עוד. כיום יש משפחות שונות של אמא-אמא, אבא-אבא וכמובן יחסים פתוחים. היתרון בכך-בני זוג  שממשיכים לתפקד טוב כלפי המשפחה והילדים מבלי להיקלע לבעיות כלכליות ועל הדרך מקבלים סיפוק וריגושים שחסרים להם. אך לא תמיד זה עובד.

תופתעו לשמוע, אבל זוגות רבים שמסתובבים בינינו מנהלים יחסים פתוחים. ולא- זו אינה תופעה שרווחת רק בקרב המבוגרים (60+) בינינו. אם בעבר היה מקובל לחשוב, כי מדובר בזוגות בפרק ב' או במבוגרים יותר מצב הדברים השתנה לגמרי. אני עדה ושומעת מנשים וגברים לקראת משבר גיל ה-40 לאחר שהילדים קצת גדלו, והשגרה שוחקת מחפשים ריגושים ואין בכך כל פסול רק שצריך לדאוג לעשות את הכל נכון ובצורה מסודרת.

אני לא בעד או נגד העניין. אגב, אני כן חושבת שעדיף לפתוח את היחסים מאשר לבגוד ואם אין הסכמת שני הצדדים לכך אז ייתכן שהפרידה היא בלתי נמנעת. אני מאוד מאמינה שמה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר וכמו שאומרים "איש איש באמונתו יחיה".

מחד, ישנם זוגות שפתיחת היחסים עזרה להם בהחלט, היא גרמה להם להעריך את מה שיש להם ביד ומעבר לכך הכניסה ריגוש שאבד בקשר כך שכל הצדדים רק הרוויחו מהעניין. בני הזוג לא מתוסכלים ומצד שני התנסו או עדיין מתנסים בריגושים אחרים מבלי לפרק את המשפחה, מבלי לריב ומבלי להיקלע לבעיות כלכליות תוך שמירה על שגרה תקינה ונעימה. יש מקרים שבהם, הזוגיות של הצדדים רק התעצמה שכן בני הזוג מצאו עצמם חברים הכי טובים ועל כך יש לברך.


מאידך, ישנם זוגות שטעו לחשוב כי הם יצליחו להמשיך לחיות זה לצד זו כשכל אחד מהצדדים מנהל מערכת יחסים אינטימית נפרדת. ומתי זה קורה לרוב? קודם כל, לא סתם ציינתי כי זה לא מתאים לכל אחד- למשל כשיש בני זוג יותר שמתקשים לקבל את המחשבה שבן הזוג יקיים יחסים אינטימיים עם אדם אחר או כאלו שיצר הקנאה שולט בהם יתקשו לקבל את המצב החדש. ההחלטה צריכה להיעשות בהסכמת שני הצדדים ומתוך הבנה מלאה ולא תמיד יש פרטנר/ית לעניין.

עניין חשוב לא פחות הוא מה קורה כאשר אחד מהצדדים שמנהל מערכת יחסים מחוץ לנישואים מתאהב? כאן טמונה הבעיה העיקרית. כל עוד יש "שוויון" בין הצדדים כך ששניהם נהנים ומבלים עם אנשים אחרים והכל נעשה ברוח טובה הכל על פניו טוב. הבעיה היא שבמקרים רבים מבלי כוונה, אחד מבני הזוג מתאהב בצד ג' ואז למעשה הוא מוכן בכל מחיר לעזוב את חייו ה"נוחים" ואת בן הזוג לו נישא או עימו הוא חי תקופה למען אותו צד ג' שבו הוא התאהב. משכך טמונה גם סכנה והיא הקץ לנישואים או למערכת היחסים.

הסכם ממון

הסכם ממון – משכך, ולאור החשש כי בסוף מי מהצדדים יחליט להיפרד לאחר שהתאהב בצד ג' או בכלל לאחר שקיבל תובנות חדשות על מה הוא היה רוצה או לא רוצה בבן/בת הזוג או בקשר, מומלץ לחתום על הסכם מסודר (הסכם שלום בית/הסכם ממון לא משנה כיצד תקראו לו) אשר מסדיר את כלל העניינים הקשורים ביחסים שלכם עם בן הזוג עימו אתם חיים דרך קבע למקרה של פרידה. כך, תדעו שלא משנה מה יקרה, לכם או לו, תתאהבו או שהוא יתאהב, תרצו להיפרד, או שהוא ירצה להיפרד מכל סיבה שהיא, אך קל וחומר לאחר שהסכמתם על פתיחת היחסים ולאחר ששניכם נמצאים באינטימיות כזו או אחרת ומכירים אנשים נוספים, אתם יודעים מה מגיע בדיוק לכל אחד מכם במקרה של פרידה ויכולים להמשיך הלאה בנחת.

הילה וינטרוב עורכת דין ומגשרת

עו"ד גירושין, הילה וינטרוב מומחית בתחום דיני משפחה וגירושין וכן הינה מגשרת מוסמכת.
סגירת תפריט

לייעוץ משפטי השאירו פרטים:

או התקשרו לתיאום פגישה:

דילוג לתוכן