משמורת ילדים בגירושין

עקרון מנחה במשמורת ילדים

משמורת ילדים הינה אחת הסוגיות המרכזיות והשנויות במחלוקת בעת הליך גירושין, בעיקר נוכח העובדה, כי מדובר בסוגיה הנוגעת לילדים ומשכך יש לבחון אותה ברגישות תוך ראיית "טובת הילד" מעל הכל. כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, ומעורבים ילדים, במקרים רבים כל צד חושב שהוא הדמות הטובה ביותר והנכונה להוות משמורן על הילד. לפעמים מתוך אמונה אמיתית של אותו צד ולפעמים מתוך אסטרטגיה משפטית שכן סוגיית המשמורת וסוגיית המזונות הינן שלובות זו בזו בזה וקיימות השלכות להגדרת ההורה המשמורן.

משמורת ילדים בעבר ובהווה

בעבר היה נהוג כי משמורת ילדים היתה נתונה לאם נוכח "חזקת הגיל הרך" בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיה, התקיימה הנחה אוטומטית כי משמורת ילדים מתחת לגיל 6 תהא בידי האם ללא קשר לתפקודו של האב, רצונו ומעורבותו בחיי הילדים, כך שרק במקרים חריגים נקבעה משמורת אב. בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה של שוויון בבתי המשפט, שוויון אשר מחלחל הן בעניין משמורת ילדים והן בכל הקשור למזונותיהם. לאחרונה, גם בתי הדין הרבניים החלו לאמץ עקרון זה, כך שהנחת המוצא לפיה הילדים יהיו במשמורת אם אינה ברורה מאליה כפי שהייתה נהוגה בעבר ואף בתי הדין הרבניים החלו לקבוע משמורת משותפת במקרים המתאימים.

כפועל יוצא, בין אם בהסכם ובין אם בניהול הליך משפטי, כיום התפיסה הנוהגת הינה כי משמורת ילדים תהא משותפת לצדדים וזו הפכה להיות ברירת המחדל. כמובן שהכל תלוי בנסיבות העניין, אולם ככלל משמורת משותפת היא הנהוגה כיום. אף בעת נדרשים בתי המשפט לקבוע את המשמורת, התפיסה הרווחת ובצדק הינה, כי "טובת הילדים" מחייבת לרוב כי יהיו במשמורת משותפת, שכן הילדים זקוקים לאימם ולאביהם כחלק מרכזי בחייהם.

משמורת ילדים בגירושין

הגדרות המשמורת ל-4 קבוצות

ניתן לחלק את הגדרות המשמורת ל-4 קבוצות:

  1. משמורת אם– כאשר משמורת הילדים נתונה לידי האם והיא ההורה "העיקרי" והבית המרכזי עבור הילדים (היה נפוץ בעבר).
  2. משמורת אב– כאשר משמורת ילדים נתונה בידי האב והוא ההורה המרכזי עבור הילדים וכך גם ביתו (לאחרונה, ניתנו מספר פסקי דין בהם הוחלט על העברת משמורת מאם לאב נוכח "ניכור הורי" קשה של האם, וכסנקציה על האם, בכדי להתמודד עם ההסתות שנעשות על ידה).
  3. משמורת משותפת– סוג המשמורת הנפוץ כיום בעיקר נוכח השינויים החברתיים, העובדה, כי גם נשים עובדות לא פחות מגברים, תפיסת השוויון וכן נוכח מעורבות האבות כיום בחיי הילדים.
  4. משמורת מפוצלת– כאשר חלק מהילדים נמצאים במשמורת אם וחלק נמצאים במשמורת אב- לאחרונה ביה"ד הרבני בהחלטה חריגה קבע כי המשפחה תישאר "מפוצלת" כך ש- 3 ילדים שעברו לידי האב לפני 5 שנים יישארו אצלו ו- 2 ילדים נוספים יוותרו בידי האם ובכך חצה משפחה לשניים.

במאמר מוסגר, יצוין, כי יש המשתמשים בהגדרת "ההורה המשמורן" כ"קלף מיקוח" בניהול הליך הגירושין בתמורה להטבות כספיות כאלה ואחרות. הדבר כמובן פסול ופוגע בסופו של דבר רק בילדים עצמם. כעורכת דין ומגשרת, אציין, כי במרבית המקרים אינני ממליצה להתווכח על הגדרת ההורה המשמורן, שכן אני סבורה, כי מדובר במאבק מיותר, אשר פוגע במקרים רבים בילדים ותוצאותיו ידועות מראש.

דרך המלך לענייני משמורת ילדים

לסיכום, משמורת ילדים הינה סוגיה רגשית מורכבת בעת פרידת הצדדים וכאשר מעורבים ילדים בסכסוך. כיום, דרך המלך הינה קביעה כי משמורת ילדים הינה "משמורת משותפת" לצדדים ובכך יש כדי להביא לשוויון בין ההורים באחריות המשותפת, בהגדרה ההורית השווה וכן בתפיסת הילדים כי יש להם שני בתים ולא בית אחד מרכזי כפי שהיה נהוג בעבר. הדבר יוצר בעיני הילדים תחושה שלהוריהם מעמד זהה בכל הקשור אליהם ומשכך החשיבות בקביעת המשמורת. עם זאת, כמובן שלא בכל המקרים הדבר מתאים וייתכנו מקרים בהם אין מנוס מלהורות על משמורת אם או לחלופין משמורת אב בלבד, הכל תלוי נסיבות.

משמורת ילדים הינה סוגיה אשר נמצאת בסמכות מקבילה הן של ביה"ד הרבני (מכוח הסכמת הצדדים ו/או מכוח עניין הכרוך מטבעו בגירושי הצדדים) והן של ביהמ"ש לענייני משפחה. הדבר תלוי בצד שהקדים ופתח ראשון את התיק והחליט היכן לנהל את סוגיית המשמורת. משכך מומלץ להיוועץ בעורך דין גירושין אם לצורך קביעת הסמכות ואם לתקיפת סמכות הערכאה השיפוטית.

לכל שאלה בעניין הילדים ומשמורתם מוזמנים לפנות לעו"ד הילה וינטרוב, מומחית בתחום דיני משפחה וגירושין ובכל הקשור למשמורת ילדים בפרט.

סגירת תפריט

לייעוץ משפטי השאירו פרטים:

או התקשרו לתיאום פגישה:

דילוג לתוכן