משמורת ילדים

משמורת ילדים הינה אחת הסוגיות המרכזיות ביותר בכל הליך גירושין. נוכח העובדה, כי עסקינן בילדים יש לבחון את עניין המשמורת ברגישות  ובכובד ראש. על פניו כל צד רוצה בטובת הילד ועל אף שלצדדים יש מכנה משותף בכל הקשור לילדים, לעיתים יש התנגשויות בין הצדדים באשר לשאלה מהי טובת הילד? ומי יהא המשמורן?

ככל ויש הסכמות בין הצדדים, ניתן להסדיר את עניין משמורת הילדים במסגרת הסכם גירושין כולל שייערך באופן מקצועי ע"י עורך דין גירושין וייתן מענה לכל שאלות הקשורות לענייני הילדים.

במקרים רבים, משמשים הילדים כ"קלף מיקוח" של אחד הצדדים בשאלה מי יהא המשמורן ומה יהיו זמני השהייה של ההורה האחר עם הילדים, והכל במטרה להשיג יתרונות כאלה ואחרים בדמות דמי מזונות, חלוקת רכוש וכספים וכיוצ"ב.

משמעות המונח "משמורת ילדים"

המונח "משמורת ילדים"  הינו מונח משפטי המסדיר את הזכויות והחובות של הורה כלפי ילדיו. יש אנשים אשר נוטים להתבלבל בין המונח "משמורת" למונח "אפוטרופסות". מבחינה משפטית, ההורים של הילדים הינם האפוטרופוסיים הטבעים של ילדיהם מבחינה משפטית והם אחראים על קבלת החלטות מהותיות בחייהם וממשיכים לשמש כאפוטרופוסים גם לאחר פרידה/גירושין. רק במקרים חריגים ביותר ניתן לשלול/לבטל אפוטרופסות.

"הורה משמורן" לעומת זאת, הינו ההורה שנקבע כי יהיה המשמורן על הקטינים מבחינת החזקה פיזית של הקטינים והילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן, כאשר נקבעים זמני שהות עם ההורה הלא משמורן.

כשאנו מדברים על משמורת ילדים ניתן לחלק זאת ל-4 קטגוריות: 

  • משמורת אם (היתה נהוגה בעבר)
  • משמורת אב 
  • משמורת משותפת (ברירת המחדל כיום) 
  • ומשמורת מחלוקת (מצב נדיר- לפיו חלק מהילדים נמצאים במשמורת אם וחלקם במשמורת אב)

איזו ערכאה מוסמכת לדון בענייני משמורת? 

הן בית המשפט לענייני משפחה והן ביה"ד הרבני רשאים לדון בנושא משמורת ילדים. מדובר בסמכות שהינה מקבילה. כך, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא של משמורת ילדים, בהסכמת הצדדים, לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי”ג-1953 וכן סמכות מכוח סעיף 3 לחוק, שכן משמורת ילדים הוא עניין הכרוך במסגרת תביעת גירושין.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר את כלל החובות של ההורים כלפי ילדיהם. במקרים בהם אין הסכמה בין ההורים ביחס לסוגיה של משמורת ילדים, קובע סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית, כך:

“לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.”

משמורת ילדים

איך נקבע ההורה המשמורן במקרה של מחלוקת?

כלומר, כשאין הסכמה בין הצדדים, על ביהמ"ש להתערב ולהכריע במחלוקות וכן לקבוע מי ההורה המשמורן וימלא את התפקיד בצורה הטובה ביותר והכל לאור עקרון "טובת הילד". עקרון מנחה זה אשר בתי המשפט ובתי הדין פועלים מכיל בתוכו מספר גורמים בהם יש להתחשב, כך למשל:  רצונו של הילד ודעתו (תלוי בגילו), ההשפעה של ההחלטה על הילד בהווה ובעתיד, הקשר של הילד עם כל אחד מהצדדים, שלומו הנפשי/הגופני של הילד, עמדת ההורים וגורמי מקצוע אחרים.

מינוי פקידת סעד ותסקיר

חשוב לציין, כי במרבית המקרים, בתי המשפט ובתי הדין יעזרו בחוות דעת של מומחים לצורך קביעת ההורה המשמורן והכל במטרה להכריע בשאלה "מהי טובת הילד"? לשם כך, בתיקי משמורת רבים ממנים פקידת סעד אשר מעבירה תסקיר סעד ביחס למשפחה ומעבירה את המלצותיה והכל במטרה לבחון את נושא המשמורת. בתי המשפט ובתי הדין לא מחוייבים להמלצות התסקיר, ויכולים ליתן החלטה בניגוד לאמור בתסקיר, נוכח התרשמותם ושיקולים אחרים אשר נקלחים בחשבון, אולם לרוב ישנה התחשבות רבה בהמלצות התסקיר בעת קביעת סוגיית המשמורן.

במקרים מסוימים נהוג להתחשב ברצונו של הילד. כך, קיימת האפשרות לזמן את הילד לדיון/ללשכת השופט על מנת שיביע את רצונו הכל תלוי כמובן בגילו של הילד, בגרותו הנפשית, השפעת גורמים חיצוניים וכיוצ"ב.

נוכח "חזקת הגיל הרך" בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעבר היה נהוג, כי ילדים עד גיל 6 היו במשמורת אימם. המשמעות היא כי המשמורת הוענקה להורה אחד- לרוב לאם, כאשר ההורה השני זכה לזמני שהות עם הילדים. בחודש 4/2008 פרסמה ועדת שניט מסקנות ביניים במסגרתן הומלץ על ביטול חזקת הגיל הרך.

המצב הנוהג כיום- משמורת משותפת-ברירת מחדל

בשנים האחרונות, נוכח מגמת השוויון בגין גברים לנשים אשר מחלחלת לכל תחומי דיני המשפחה, מגמת הפסיקה הינה לקבוע "משמורת משותפת". פירושה החזקת הילדים בין שני ההורים באופן שווה או כמעט שווה. ילדים אשר נמצאים במשמורת משותפת של הוריהם יש להם שני בתים גם בתפיסה, כך שאין בית "עיקרי" ובכך הם נהנים משני העולמות.

שינוי משמורת ילדים

יצוין, כי סוגיית משמורת ילדים (כמו גם מזונות ילדים) לעולם אינה סופית, וזאת בין אם הוסכם עליה במסגרת הסכם גירושין כולל ובין אם המשמורת נקבעה בפסק דין. נוכח הרצון להגן על טובת הילדים בכל זמן נתון, סוגיה זו תמיד פתוחה בפני דלתות ביהמ"ש.

משמורת ילדים הינה סוגיה משפטית מורכבת ביותר. אכן, המשפט הישראלי רואה, בראש ובראשונה, את טובת הילד וכך גם ההתייחסות של בתי המשפט. עם זאת, במקרים רבים עיקרון מנחה זה מתנגש עם היבטים אחרים; עקרונות הנוגעים, בין היתר, אל רצון ההורים ואילוצים כאלה ואחרים. במקרים אלו, יש לגלות גמישות ורגישות ולראות את התמונה המלאה. האם הנכם מעוניינים במשמורת משותפת? כיצד ייקבעו זמני השהייה עם הילדים (הסדרי הראייה כפי שנהגו לכנותם בעבר)? בנושא זה מומלץ לפנות אל עו"ד ומגשרת הילה וינטרוב. מומחית זו בעלת ניסיון רב בתיקי משמורת ילדים וייצגה בשנים האחרונות עשרות נשים וגברים כאחד לעיתים בתביעות למשמורת יחידנית ולעיתים בתביעות למשמורת משותפת ותוכל לעזור לכם בטיפול המקצועי הטוב ביותר.

משמורת ילדים: להגיע להחלטה השקולה והנכונה

בין אם אתם נשואים עשור או שמא התחתנתם לפני למעלה מ-30 שנה, ההחלטה להיפרד ולפתוח תיק בביהמ"ש או בביה"ד הרבני היא איננה פשוטה. למעשה, מדובר בשלב קשה ומורכב אשר מעורר אמוציות רבות. עם זאת, ובמקרים בהם הגעתם למסקנה המתבקשת כי לא נותרה בידיכם הברירה אלא לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך, יש לקחת בחשבון מספר דגשים חשובים. וזאת, כאשר ענייני משמורת הילדים הינם חשובים ונמצאים לרוב במוקד הסכסוך.

כאשר אנו מדברים על משמורת ילדים, הכוונה היא למונח משפטי הכולל בתוכו את זכויות ההורים כלפי ילדיהם – כמו גם החובות השונים. לאורך השנים, הפך מונח זה לשנוי במחלוקת. וזאת, משום שהוא עוסק, בין היתר, בזמני השהייה (הסדרי הראייה), קביעת ההורה המשמורן לצד זמני השהות של כל הורה – ובכך קובעים לטוב ולרע מי יהיה המשמורן ומה יהיו זמני השהות עם הילדים זאת לאחר מועד הפרידה. חשוב לציין, כי מתוקף חוק האפוטרופסות, שני ההורים של הילד הינם האפוטרופוסיים הטבעיים שלו ולא ניתן לשלול מאדם את האפוטרופוסות. אנשים רבים נוטים להתבלבל בין המונח "משמורן" לבין המונח "אפוטרופוס". התשובה לשאלה מי יהיה משמורן או לחלופין האם הצדדים יחלקו במשמורת משותפת תיקבע בהתאם לנסיבות העניין ע"י הצדדים או ע"י ביהמ"ש/ביה"ד הרבני שיעזרו לרוב בפקידת סעד שתיתן המלצותיה, אם כי הם אינם מחויבים לקבל את המלצותיה..

בהתאם, בבואכם לקבוע את הסכם ובו התייחסות למשמורן ולזמני השהות עם הילדים, חשוב, כדאי ומומלץ לעשות זאת תוך ראיית טובתו של כל ילד וילד. בין אם מדובר במשמורת מלאה או משותפת, לצד קביעתם של זמני השהות, מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום דיני משפחה; מומחה בעל הכשרה רלוונטית, ניסיון משמעותי כמו גם רגישות למורכבות המצב. כך, ניתן יהיה להגיע להחלטה הנכונה.

תמהיל בין תחום המשפט לרגש

עומדים בפני גירושין? דואגים לטובתם של ילדיכם המשותפים? כדי להגיע להחלטה הנכונה עבורם, מומלץ להתייעץ עם עו"ד ומגשרת הילה וינטרוב, ולבקש את שירותיה המשפטיים. מומחית זו פועלת מתוך רצון אמיתי לסייע למשפחות בשעתן הקשה, תוך מתן חשיבות עליונה לטובת הילדים. וזאת, לצד בניית התמהיל המדויק בין עולם המשפט לבין עולם הרגש.

סגירת תפריט

לייעוץ משפטי השאירו פרטים:

או התקשרו לתיאום פגישה:

דילוג לתוכן