תביעות נזיקין לשון הרע

תביעת לשון הרע במשפחה

לאחרונה אנו נתקלים יותר ויותר בתביעות כספיות בנושא לשון הרע בעיקר בין בני זוג או בקשרי משפחה כאלה ואחרים. במסגרת סכסוכי גירושין התופעה נפוצה, שכן במסגרת ניהול ההליכים הצדדים נוטים להטיח האשמות האחד בשני, אך בוחרים להוציא זאת כלפי כולי עלמא, כשהם לא תמיד מבינים את המשמעויות המשפטיות לכך.

גם אם המטרה היא לשחרר את הכעסים, או להטיח האשמות בבן הזוג, הדרך אינה ראויה ולרוב פוגעת בצורה כזו או אחרת בבן הזוג לשעבר.

בהתאם לסעיף 3 לחוק בתי המשפט, בית המשפט לענייני משפחה הוא שמוסמך לדון בתביעות בין בני משפחה ולכן ככלל, תביעות בנושא לשון הרע במשפחה ידונו בביהמ"ש לענייני משפחה.

פרסום "לשון הרע"

לשון הרע, לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, הינה דבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, להעליב, או לפגוע באדם. אין צורך שהאדם אכן ייפגע מהאמור בפועל אלא שיהיה סיכוי לפגיעה בו. הסוגיה נפוצה בעיקר בפרסום אודות בן הזוג לשעבר באתרי אינטרנט כמו פייסבוק וכן פורומים שונים בהם אנשים יכולים להתבטא. ניתן לומר כי במקרים מסוג זה, צנעת הפרט גוברת על חופש הביטוי ומשכך בתי המשפט החלו לראות פגיעה בצד האחר ולשון הרע כנגדו כצעד שדורש ענישה.

כך, נתקלתי באנשים שבחרו לשלוח הודעות וואטס- אפ, הודעות טקסט ומיילים "תמימים" לכאורה, בהם כל שביקשו לשפוך את שעל ליבם לחבריהם, ובדרך פגעו בפרטיות של הצד השני. יש לנקוט במשנה זהירות בכל עת שאנו מדברים על בן הזוג לשעבר, שכן היום נוצר פתח להגשת תביעות מסוג זה.

כמו"כ, בפייסבוק המצב עוד חמור יותר, שכן לעיתים קרובות אנו עדים לצדדים אשר מאשימים האחד את השני, ומספרים לקהל גדול על הליך הגירושין אותו הם חווים ועל נפלאות הצד השני, בעיקר על כמה שהוא לא בסדר. גם אם לא היתה לכם כוונה לפגוע, צפו לתביעה. רק לאחרונה נתקבלו מספר פסיקות בנושא לשון הרע ובהם בתי המשפט לא היססו לפסוק ולא ריחמו על הצד הפוגע ופסקו עשרות אלפי ₪ כפיצוי נגדו.

תביעות נזיקין לשון הרע

משמעות משפטית

בעידן הטכנולוגי, שבו ישנה חשיפה גדולה לדברים שנאמרים ברשתות החברתיות (פייסבוק/טוויטר וכו') יש משמעות לכמות האנשים אשר צופים בתכנים, שכן ככל שהחשיפה יותר גדולה- הנזק יותר גדול- ומשכך ייתכן והפיצוי לצד השני יהיה גבוה יותר.
כך או כך, מומלץ להימנע מנקיטת לשון הרע כנגד בן הזוג לשעבר, ואף להימנע מפרסום פרטים אודות הליך משפטי שמתנהל שיכול גם כן להוות עילה ללשון הרע. אף אם לא הוכח נזק ממשי, בתי המשפט רשאים לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ₪.

החקיקה

בפרסומים פוגעניים כנגד אחד הצדדים פועל הצד המפרסם כנגד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות.
יש לציין כי לזכות הצד המפרסם עומדת הגנת "אמת דיברתי"- סעיף 14 לחוק לשון הרע וכן הגנת "תום הלב" סעיף 15 לחוק לשון הרע. יש לבחון כל מקרה לגופו.
לסיכום- פירוק התא המשפחתי גורם לצדדים ולילדים לעוגמת נפש רבה. במקרים מסוימים, אחד הצדדים בוחר להשמיץ את הצד האחר מסיבותיו ולהפיץ דברי שקר. במקרה שכזה זכרו שהחוק לצידכם. על מנת להגן על שמכם הטוב, ולהבטיח שתקבלו את מלוא זכויותיכם מומלץ לעו"ד גירושין מומחה בתחום.

לשאלות נוספות מוזמנים לפנות לעו"ד הילה וינטרוב שהינה מומחית בתחום הגירושין ותוך ליווי אישי ומקצועי תשמח לסייע לכם בהשגת התוצאות הרצויות.

סגירת תפריט

לייעוץ משפטי השאירו פרטים:

או התקשרו לתיאום פגישה:

דילוג לתוכן