יישוב סכסוך
כיום, מכוח החוק להסדר התדיינויות, עניינים רבים אשר מובילים לסכסוכים במשפחה מחייבים קיומו של הליך יישוב סכסוך. במסגרת ההליך, תיערך פגישת מהו"ת אחד לפחות או מספר פגישות מהו"ת, אשר יכולות להביא ליישוב הסכסוך, הרגעת הרוחות ויציאת הצדדים לדרך חדשה. אז מהו יישוב סכסוך?
לא פעם, במהלך חיי הנישואין, עולות בעיות רבות בין הצדדים. הכעס, אשר לפעמים נובע אף ממעשה בגידה או רצון נקמה, יכול להוביל את הצדדים למקומות שהם אינם רוצים בהם. במקרים אלו, אשר עולים להגדרת החוק, לצדדים אין אפשרות להגיש תביעות לערכאות הדיוניות, בטרם פתחו בהליך ליישוב סכסוך.
מה זה יישוב סכסוך?
יישוב סכסוך הוא הליך אשר נועד לסייע לבני הזוג לפתור את הסכסוך המשפחתי בנועם ותוך הסכמה הדדית. הסיבה העיקרית לקביעה האמורה היא הרצון לצמצם את שיעור הדיונים המשפטיים שיש בתחום, בייחוד לאור המקרים הטעונים במקרים של סכסוכים במשפחה. עם זאת, בפועל, הרעיון היה טוב, התוצאה בפועל פחות טובה. ההליך במקרים רבים הפך להיות "טכני" והינו רק שלב בדרך להגשת התביעות שכן ההנחה כי מי שמיוצג ויש לו עו"ד מטעמו, יכל להגיע להסכמות גם ללא פתיחת ההליך ליישוב סכסוך.
אז מי מחויב בהגעה ליישוב סכסוך?
ככלל, יישוב סכסוך נוגע לסכסוכים בתוך המשפחה. משכך, ככל שלאדם סכסוך עם בן זוג נוכחי או בעבר, עם הוריו או עם ילדיו או כל אחד מהמקרים הבאים, יהא עליו להגיש בקשה ליישוב סכסוך, בטרם הגשת תביעה בבית המשפט או בבית הדין הרבני. בפרקטיקה, צד אחד פותח בהליך יישוב סכסוך ומקבל זימון לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע. הצד האחר מקבל את הזימון כך ששני הצדדים מחוייבים להגיע לפגישת מהו"ת ואי התייצבות לפגישה כמוה כאי התייצבות לבית המשפט ועלולה לגרור לקנס כספי ולהוצאות.
התנאי השני – אחד מהסכסוכים המנויים
לצד האוכלוסיות המוגדרות לעיל, יש לוודא כי הסכסוך המדובר הוא אחד מהסכסוכים המנויים בחוק, בהם חלה חובה לפנייה ליישוב הסכסוך. ראשית, עולים נושאי נישואין ותביעת גירושין. קרי, ככל שבני זוג מעוניינים להתגרש, חלה עליהם חובה לפנות להליך ליישוב סכסוך.
כמו כן, עניינים של יחסי ממון בין בני זוג, למעט ענייני צוואות וירושות, ולמעט בקשה לאישור הסכמים מטילים את החובה להגיע ליישוב הסכסוך. מעבר לאלו, -נושאי מזונות של בן זוג וילדים, עניינים הנוגעים לילדים (למעט חטיפות וצווי עיכוב) וכן נושאי אימהות או אהבות לילדים, יתדיינו, בטרם הערכאה השיפוטית, במסגרת יישוב סכסוך.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה?
לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, חלה תקופה של עיכוב הליכים. במסגרת התקופה האמורה, לא יוכלו שני הצדדים להגיש תביעות או בקשות לערכאות שיפוטיות, למעט אם מדובר בעניינים דחופים וזאת עד לסיום התקופה בהתאם לחוק או להסכמת הצדדים (ככל שהוסכם על הארכה). רק בתום התקופה ניתן יהיה להגיש תביעות ולנהל הליך משפטי בערכאות.
לעניין סעדים דחופים, ככל שמדובר על פעולה רפואית דחופה בקטין, ניתן להגיש את בקשה לערכאה שיפוטית. בנוסף, ניתן להגיש בקשה דחופה לפסיקת מזונות, במקרים בהם יכול להיגרם נזק לצד המבקש בשל ההשתהות. מקרים נוספים בהם ניתן להגיש בקשה, על אף קיומו של הליך יישוב סכסוך, הם בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים, עיכוב יציאה מהארץ וכן בקשה להנפקת דרכון לקטין, אשר יוצא לפעילות חינוכית קבוצתית.
שלבי ההליך – על רגל אחת
לאחר הגשת הבקשה, יוזמנו הצדדים לכ – 4 פגישות מידע, היכרות ותיאום, או בשמם המקוצר, פגישות מהו"ת (בפועל רוב הצדדים מגיעים לפגישה 1 בלבד ומבקשים שלא להגיע יותר). במסגרת פגישות אלו, אשר חייבות להתקיים כולן עד 45 ימים מיום הגשת הבקשה, יוענק לצדדים מידע אודות השלכות הגירושין או הסכסוך המשפטי, תבוצע היכרות עמם לשם הכרת צרכיהם וכן יינתן מידע אשר יכול לאפשר יישוב הסכסוך בשלום, וככל שהפגישות יצלחו, יגיעו הצדדים גם להסכמים שונים.
לסיכום – יישוב סכסוך
כיום, בטרם כל הליך גירושין, או תביעה אחרת בתוך המשפחה, ישנה חובה לפתוח בהליך יישוב סכסוך שהוא הליך מקדים. ההליך האמור יכול לסייע רבות, ולעיתים אף לייתר את הצורך במשפט. במידה ואתם צריכים ייעוץ בנושא, פנו אלי, הילה וינטרוב, עורכת דין ומגשרת בעלת ניסיון עשיר בתחום המשפחה והגירושין.