משמורת ילדים

משמורת ילדים בגירושין

עקרון מנחה במשמורת ילדים

משמורת ילדים הינה אחת הסוגיות המרכזיות והשנויות במחלוקת בעת הליך גירושין, בעיקר נוכח העובדה, כי מדובר בסוגיה הנוגעת לילדים ומשכך יש לבחון אותה ברגישות תוך ראיית "טובת הילד" מעל הכל. כאשר בני זוג מתגרשים או נפרדים, ומעורבים ילדים, במקרים רבים כל צד חושב שהוא הדמות הטובה ביותר והנכונה להוות משמורן על הילד. לפעמים מתוך אמונה אמיתית של אותו צד ולפעמים מתוך אסטרטגיה משפטית שכן סוגיית המשמורת וסוגיית המזונות הינן שלובות זו בזו בזה וקיימות השלכות להגדרת ההורה המשמורן.

ככל ויש הסכמות בין הצדדים, ניתן להסדיר את עניין משמורת הילדים במסגרת הסכם גירושין כולל שייערך באופן מקצועי ע"י עורך דין גירושין וייתן מענה לכל שאלות הקשורות לענייני הילדים.

במקרים רבים, משמשים הילדים כ"קלף מיקוח" של אחד הצדדים בשאלה מי יהא המשמורן ומה יהיו זמני השהייה של ההורה האחר עם הילדים, והכל במטרה להשיג יתרונות כאלה ואחרים בדמות דמי מזונות, חלוקת רכוש וכספים וכיוצ"ב.

משמעות המונח "משמורת ילדים"

המונח "משמורת ילדים"  הינו מונח משפטי המסדיר את הזכויות והחובות של הורה כלפי ילדיו. יש אנשים אשר נוטים להתבלבל בין המונח "משמורת" למונח "אפוטרופסות". מבחינה משפטית, ההורים של הילדים הינם האפוטרופוסיים הטבעים של ילדיהם מבחינה משפטית והם אחראים על קבלת החלטות מהותיות בחייהם וממשיכים לשמש כאפוטרופוסים גם לאחר פרידה/גירושין. רק במקרים חריגים ביותר ניתן לשלול/לבטל אפוטרופסות.

"הורה משמורן" לעומת זאת, הינו ההורה שנקבע כי יהיה המשמורן על הקטינים מבחינת החזקה פיזית של הקטינים והילדים נמצאים בחזקתו רוב הזמן, כאשר נקבעים זמני שהות עם ההורה הלא משמורן.

כשאנו מדברים על משמורת ילדים ניתן לחלק זאת ל-4 קטגוריות:

  • משמורת אם (היתה נהוגה בעבר)
  • משמורת אב
  • משמורת משותפת (ברירת המחדל כיום)
  • ומשמורת מחלוקת (מצב נדיר- לפיו חלק מהילדים נמצאים במשמורת אם וחלקם במשמורת אב)

איזו ערכאה מוסמכת לדון בענייני משמורת ילדים?

הן בית המשפט לענייני משפחה והן ביה"ד הרבני רשאים לדון בנושא משמורת ילדים. מדובר בסמכות שהינה מקבילה. כך, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושא מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962. לבית הדין הרבני סמכות לדון בנושא של משמורת ילדים, בהסכמת הצדדים, לפי סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי”ג-1953 וכן סמכות מכוח סעיף 3 לחוק, שכן משמורת ילדים הוא עניין הכרוך במסגרת תביעת גירושין.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר את כלל החובות של ההורים כלפי ילדיהם. במקרים בהם אין הסכמה בין ההורים ביחס לסוגיה של משמורת ילדים, קובע סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית, כך:

“לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.”

משמורת ילדים

איך נקבע ההורה המשמורן במקרה של מחלוקת במשמורת ילדים?

כלומר, כשאין הסכמה בין הצדדים, על ביהמ"ש להתערב ולהכריע במחלוקות וכן לקבוע מי ההורה המשמורן וימלא את התפקיד בצורה הטובה ביותר והכל לאור עקרון "טובת הילד". עקרון מנחה זה אשר בתי המשפט ובתי הדין פועלים מכיל בתוכו מספר גורמים בהם יש להתחשב, כך למשל:  רצונו של הילד ודעתו (תלוי בגילו), ההשפעה של ההחלטה על הילד בהווה ובעתיד, הקשר של הילד עם כל אחד מהצדדים, שלומו הנפשי/הגופני של הילד, עמדת ההורים וגורמי מקצוע אחרים.

משמורת ילדים – מינוי פקידת סעד ותסקיר

חשוב לציין, כי במרבית המקרים, בתי המשפט ובתי הדין יעזרו בחוות דעת של מומחים לצורך קביעת ההורה המשמורן והכל במטרה להכריע בשאלה "מהי טובת הילד"? לשם כך, בתיקי משמורת רבים ממנים פקידת סעד אשר מעבירה תסקיר סעד ביחס למשפחה ומעבירה את המלצותיה והכל במטרה לבחון את נושא המשמורת. בתי המשפט ובתי הדין לא מחוייבים להמלצות התסקיר, ויכולים ליתן החלטה בניגוד לאמור בתסקיר, נוכח התרשמותם ושיקולים אחרים אשר נקלחים בחשבון, אולם לרוב ישנה התחשבות רבה בהמלצות התסקיר בעת קביעת סוגיית המשמורן.

במקרים מסוימים נהוג להתחשב ברצונו של הילד. כך, קיימת האפשרות לזמן את הילד לדיון/ללשכת השופט על מנת שיביע את רצונו הכל תלוי כמובן בגילו של הילד, בגרותו הנפשית, השפעת גורמים חיצוניים וכיוצ"ב.

נוכח "חזקת הגיל הרך" בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בעבר היה נהוג, כי ילדים עד גיל 6 היו במשמורת אימם. המשמעות היא כי המשמורת הוענקה להורה אחד- לרוב לאם, כאשר ההורה השני זכה לזמני שהות עם הילדים. בחודש 4/2008 פרסמה ועדת שניט מסקנות ביניים במסגרתן הומלץ על ביטול חזקת הגיל הרך.

המצב הנוהג כיום- משמורת ילדים משותפת-ברירת מחדל

בשנים האחרונות, נוכח מגמת השוויון בגין גברים לנשים אשר מחלחלת לכל תחומי דיני המשפחה, מגמת הפסיקה הינה לקבוע "משמורת משותפת". פירושה החזקת הילדים בין שני ההורים באופן שווה או כמעט שווה. ילדים אשר נמצאים במשמורת משותפת של הוריהם יש להם שני בתים גם בתפיסה, כך שאין בית "עיקרי" ובכך הם נהנים משני העולמות.

שינוי משמורת ילדים

יצוין, כי סוגיית משמורת ילדים (כמו גם מזונות ילדים) לעולם אינה סופית, וזאת בין אם הוסכם עליה במסגרת הסכם גירושין כולל ובין אם המשמורת נקבעה בפסק דין. נוכח הרצון להגן על טובת הילדים בכל זמן נתון, סוגיה זו תמיד פתוחה בפני דלתות ביהמ"ש.

משמורת ילדים הינה סוגיה משפטית מורכבת ביותר. אכן, המשפט הישראלי רואה, בראש ובראשונה, את טובת הילד וכך גם ההתייחסות של בתי המשפט. עם זאת, במקרים רבים עיקרון מנחה זה מתנגש עם היבטים אחרים; עקרונות הנוגעים, בין היתר, אל רצון ההורים ואילוצים כאלה ואחרים. במקרים אלו, יש לגלות גמישות ורגישות ולראות את התמונה המלאה. האם הנכם מעוניינים במשמורת משותפת? כיצד ייקבעו זמני השהייה עם הילדים (הסדרי הראייה כפי שנהגו לכנותם בעבר)? בנושא זה מומלץ לפנות אל עו"ד ומגשרת הילה וינטרוב. מומחית זו בעלת ניסיון רב בתיקי משמורת ילדים וייצגה בשנים האחרונות עשרות נשים וגברים כאחד לעיתים בתביעות למשמורת יחידנית ולעיתים בתביעות למשמורת משותפת ותוכל לעזור לכם בטיפול המקצועי הטוב ביותר.

משמורת ילדים: להגיע להחלטה השקולה והנכונה

בין אם אתם נשואים עשור או שמא התחתנתם לפני למעלה מ-30 שנה, ההחלטה להיפרד ולפתוח תיק בביהמ"ש או בביה"ד הרבני היא איננה פשוטה. למעשה, מדובר בשלב קשה ומורכב אשר מעורר אמוציות רבות. עם זאת, ובמקרים בהם הגעתם למסקנה המתבקשת כי לא נותרה בידיכם הברירה אלא לפתוח בבקשה ליישוב סכסוך, יש לקחת בחשבון מספר דגשים חשובים. וזאת, כאשר ענייני משמורת הילדים הינם חשובים ונמצאים לרוב במוקד הסכסוך.

כאשר אנו מדברים על משמורת ילדים, הכוונה היא למונח משפטי הכולל בתוכו את זכויות ההורים כלפי ילדיהם – כמו גם החובות השונים. לאורך השנים, הפך מונח זה לשנוי במחלוקת. וזאת, משום שהוא עוסק, בין היתר, בזמני השהייה (הסדרי הראייה), קביעת ההורה המשמורן לצד זמני השהות של כל הורה – ובכך קובעים לטוב ולרע מי יהיה המשמורן ומה יהיו זמני השהות עם הילדים זאת לאחר מועד הפרידה. חשוב לציין, כי מתוקף חוק האפוטרופסות, שני ההורים של הילד הינם האפוטרופוסיים הטבעיים שלו ולא ניתן לשלול מאדם את האפוטרופוסות. אנשים רבים נוטים להתבלבל בין המונח "משמורן" לבין המונח "אפוטרופוס". התשובה לשאלה מי יהיה משמורן או לחלופין האם הצדדים יחלקו במשמורת משותפת תיקבע בהתאם לנסיבות העניין ע"י הצדדים או ע"י ביהמ"ש/ביה"ד הרבני שיעזרו לרוב בפקידת סעד שתיתן המלצותיה, אם כי הם אינם מחויבים לקבל את המלצותיה..

בהתאם, בבואכם לקבוע את הסכם ובו התייחסות למשמורן ולזמני השהות עם הילדים, חשוב, כדאי ומומלץ לעשות זאת תוך ראיית טובתו של כל ילד וילד. בין אם מדובר במשמורת מלאה או משותפת, לצד קביעתם של זמני השהות, מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום דיני משפחה; מומחה בעל הכשרה רלוונטית, ניסיון משמעותי כמו גם רגישות למורכבות המצב. כך, ניתן יהיה להגיע להחלטה הנכונה.

משמורת ילדים – תמהיל בין תחום המשפט לרגש

עומדים בפני גירושין? דואגים לטובתם של ילדיכם המשותפים? כדי להגיע להחלטה הנכונה עבורם, מומלץ להתייעץ עם עו"ד ומגשרת הילה וינטרוב, ולבקש את שירותיה המשפטיים. מומחית זו פועלת מתוך רצון אמיתי לסייע למשפחות בשעתן הקשה, תוך מתן חשיבות עליונה לטובת הילדים. וזאת, לצד בניית התמהיל המדויק בין עולם המשפט לבין עולם הרגש.

עורך דין משמורת

משמורת ילדים הינו נושא הנידון בעיקר בעת פרידה או גירושין שאז עולה השאלה מי יהיה ההורה המשמורן?. המשמורת מתייחסת רק לקטינים (כך שאינה חלה על ילדים שמלאו להם 18 שנים) והחלטה בעניין המשמורת יכולה להתקבל בהסכמת שני ההורים או ע"י ביהמ"ש. במידה ויש מחלוקות בעניין המשמורת (האם המשמורת תהא משמורת אם, משמורת אב או משמורת משותפת) ועל תנאים אחרים מומלץ בשלב הראשון לפנות להליך גישור או לפנות בתביעה מתאימה בבית משפט לענייני משפחה. פסיקתו קובעת, ולכן, בטרם הפניה לביהמ"ש יש להיערך בהתאם ולפנות לעו"ד מומחה בתחום. עורכת דין הילה וינטרוב עוסקת בנושא במשמורת ילדים זמן רב וניהלה תיקים רבים בענייני משמורת.

משמורת ילדים – למה מתייחסים

משמורת ילדים- נשאלת השאלה מיהו ה"הורה המשמורן"? ומהו ביתו העיקרי של הקטין. אנשים רבים נוטים להתבלבל בין המונח "משמורת" למונח "זמני שהות". כך, ייתכנו מצבים רבים בהם המשמורת תהא אצל האם, אולם חלוקת זמני השהות בין הקטינים לבין כל אחד מההורים תהא שיוויונית. כנגזרת מהשאלה מיהו ההורה המשמורן נשאל מיהו ההורה עימו יגור הילד, האחראי לגידולו והתפתחותו הפיזית והנפשית ברמה היומיומית כאשר להורה השני יקבעו זמני שהות מסודרים עם הקטין. בכדי להכריע בזהות ההורה המשמורן לרוב ייעזר בית המשפט במינוי של פקידת סעד ולאחר מתן תסקיר (ובדיקה מקיפה על ידה) יפסוק את פסיקתו תוך התחשבות מרבית בצרכי הקטין ובטובתו. חשוב לציין, כי אם בעבר, היה נהוג כי משמורת הקטינים היתה בעיקר אצל האם נוכח "חזקת הגיל הרך" לפיה ילדים עד גיל 6 היו במשמורת האם באופן אוטומטי, כיום ברירת המחדל הינה "משמורת משותפת". במרבית המקרים, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות מקובלות אשר ניתן לאשרם במסגרת הסכם גירושין כולל. במידה ואין הסכמות לגבי זהות ההורה המשמורן, זמני שהות הילדים, גובה דמי המזונות, ענייני חינוך, זרם חינוך וכיוצ"ב ולגבי נושאים חשובים אחרים אזי מתעוררות מחלוקות שיש לפתור אותן על מנת להגיע להסכמות. ניתן לפנות להליך גישור ולהיעזר בעורך דין משפחה ומגשר בעל ניסיון. מומלץ לבחור במגשר שהינו גם עו"ד למשפחה ויש לו ידע נרחב מה קורה בפועל בפסיקות בתי המשפט, וכן כדאי לבחור במגשר אשר יודע להקשיב ולהפנים, לגלות אמפטיה ולהבין את מורכבות העניין על מנת שיציע פתרונות שישביעו רצון שני הצדדים. במידה ולא תושגנה הסכמות, יהיה צורך להגיע לפתוח בהליך משפטי ולהגיש תביעת משמורת וכן ולנהל דיונים בבית המשפט אשר לבסוף ייתן פסיקתו המחייבת. ראוי לציין, כי אף כאשר ביהמ"ש נעזר בתסקיר של פקידת סעד, יש לו הסמכות לסטות מהמלצות התסקיר וליתן הכרעה בהתאם לראות עיניו תוך שימת דגש על "טובת הילד".

אלמנטים בהם מתחשבים בקבלת ההחלטות

קיימים מספר אלמנטים בהם מתחשבים ובין היתר: טיב הקשר בין כל אחד מההורים לבין הקטינים, האם יש מקום מגורים מסודר לקטינים בביתו של ההורה, כיצד ההורה מתפקד, האם הוא מעורב בחיי הקטין, המרחק הפיזי בין ההורים ולעיתים (אין זה מחייב) בוחנים אף את התקשורת בין הצדדים (הפסיקה קבעה לאחרונה כי תקשורת טבוה אינה מהווה יותר תנאי למשמורת משותפת). ניתן לקבוע משמורת מלאה של מי מההורים על הקטין או לקבוע משמורת משותפת במסגרתה ההורים חולקים באחריות הורית שווה כלפי הקטינים (ללא קשר לזמני השהות) וכן קיימת האפשרות ל"משמורת מפוצלת" כך שכל ילד נמצא במשמורת הורה אחר (במקרים חריגים).

ייעוץ וטיפול במשמורת ילדים

מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום. הדבר חשוב נוכח העובדה כי הנושא מורכב ומשפיע על ההתנהלות העתידית בחיי הילד והוריו גם יחד כמו גם על קבלת החלטות בכל הקשור לקטין (על אף שהחלטות מהותיות בענייני חינוך ובריאות הקטין יש לקבל יחדיו ללא קשר לשאלה מיהו ההורה המשמורן). עורכת דין הילה וינטרוב מנוסה בנושא משמורת ילדים והצליחה לספק פתרונות מעולים עבור לקוחותיה הן במסגרת הסכם כולל והן במסגרת ייצוג בהליכים משפטיים.

 

משמורת ילדים בעבר ובהווה

בעבר היה נהוג כי משמורת ילדים היתה נתונה לאם נוכח "חזקת הגיל הרך" בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לפיה, התקיימה הנחה אוטומטית כי משמורת ילדים מתחת לגיל 6 תהא בידי האם ללא קשר לתפקודו של האב, רצונו ומעורבותו בחיי הילדים, כך שרק במקרים חריגים נקבעה משמורת אב. בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה של שוויון בבתי המשפט, שוויון אשר מחלחל הן בעניין משמורת ילדים והן בכל הקשור למזונותיהם. לאחרונה, גם בתי הדין הרבניים החלו לאמץ עקרון זה, כך שהנחת המוצא לפיה הילדים יהיו במשמורת אם אינה ברורה מאליה כפי שהייתה נהוגה בעבר ואף בתי הדין הרבניים החלו לקבוע משמורת משותפת במקרים המתאימים.

כפועל יוצא, בין אם בהסכם ובין אם בניהול הליך משפטי, כיום התפיסה הנוהגת הינה כי משמורת ילדים תהא משותפת לצדדים וזו הפכה להיות ברירת המחדל. כמובן שהכל תלוי בנסיבות העניין, אולם ככלל משמורת משותפת היא הנהוגה כיום. אף בעת נדרשים בתי המשפט לקבוע את המשמורת, התפיסה הרווחת ובצדק הינה, כי "טובת הילדים" מחייבת לרוב כי יהיו במשמורת משותפת, שכן הילדים זקוקים לאימם ולאביהם כחלק מרכזי בחייהם.

משמורת ילדים בגירושין

הגדרות המשמורת ל-4 קבוצות

ניתן לחלק את הגדרות המשמורת ל-4 קבוצות:

  1. משמורת אם– כאשר משמורת הילדים נתונה לידי האם והיא ההורה "העיקרי" והבית המרכזי עבור הילדים (היה נפוץ בעבר).
  2. משמורת אב– כאשר משמורת ילדים נתונה בידי האב והוא ההורה המרכזי עבור הילדים וכך גם ביתו (לאחרונה, ניתנו מספר פסקי דין בהם הוחלט על העברת משמורת מאם לאב נוכח "ניכור הורי" קשה של האם, וכסנקציה על האם, בכדי להתמודד עם ההסתות שנעשות על ידה).
  3. משמורת משותפת– סוג המשמורת הנפוץ כיום בעיקר נוכח השינויים החברתיים, העובדה, כי גם נשים עובדות לא פחות מגברים, תפיסת השוויון וכן נוכח מעורבות האבות כיום בחיי הילדים.
  4. משמורת מפוצלת– כאשר חלק מהילדים נמצאים במשמורת אם וחלק נמצאים במשמורת אב- לאחרונה ביה"ד הרבני בהחלטה חריגה קבע כי המשפחה תישאר "מפוצלת" כך ש- 3 ילדים שעברו לידי האב לפני 5 שנים יישארו אצלו ו- 2 ילדים נוספים יוותרו בידי האם ובכך חצה משפחה לשניים.

במאמר מוסגר, יצוין, כי יש המשתמשים בהגדרת "ההורה המשמורן" כ"קלף מיקוח" בניהול הליך הגירושין בתמורה להטבות כספיות כאלה ואחרות. הדבר כמובן פסול ופוגע בסופו של דבר רק בילדים עצמם. כעורכת דין ומגשרת, אציין, כי במרבית המקרים אינני ממליצה להתווכח על הגדרת ההורה המשמורן, שכן אני סבורה, כי מדובר במאבק מיותר, אשר פוגע במקרים רבים בילדים ותוצאותיו ידועות מראש.

דרך המלך לענייני משמורת ילדים

לסיכום, משמורת ילדים הינה סוגיה רגשית מורכבת בעת פרידת הצדדים וכאשר מעורבים ילדים בסכסוך. כיום, דרך המלך הינה קביעה כי משמורת ילדים הינה "משמורת משותפת" לצדדים ובכך יש כדי להביא לשוויון בין ההורים באחריות המשותפת, בהגדרה ההורית השווה וכן בתפיסת הילדים כי יש להם שני בתים ולא בית אחד מרכזי כפי שהיה נהוג בעבר. הדבר יוצר בעיני הילדים תחושה שלהוריהם מעמד זהה בכל הקשור אליהם ומשכך החשיבות בקביעת המשמורת. עם זאת, כמובן שלא בכל המקרים הדבר מתאים וייתכנו מקרים בהם אין מנוס מלהורות על משמורת אם או לחלופין משמורת אב בלבד, הכל תלוי נסיבות.

משמורת ילדים הינה סוגיה אשר נמצאת בסמכות מקבילה הן של ביה"ד הרבני (מכוח הסכמת הצדדים ו/או מכוח עניין הכרוך מטבעו בגירושי הצדדים) והן של ביהמ"ש לענייני משפחה. הדבר תלוי בצד שהקדים ופתח ראשון את התיק והחליט היכן לנהל את סוגיית המשמורת. משכך מומלץ להיוועץ בעורך דין גירושין אם לצורך קביעת הסמכות ואם לתקיפת סמכות הערכאה השיפוטית.

לכל שאלה בעניין הילדים ומשמורתם מוזמנים לפנות לעו"ד הילה וינטרוב, מומחית בתחום דיני משפחה וגירושין ובכל הקשור למשמורת ילדים בפרט.

עורך דין משמורת ילדים

תביעת משמורת

משמורת ילדים או אחריות הורית

כשבני זוג עם ילדים מחליטים להיפרד, הזוגיות מן הסתם כבר לא קיימת יותר, אבל שניהם עדיין נשארים הורים משותפים לאותם ילדים. מאחר שעל-פי החוק בישראל כל הורה הוא אפוטרופוס חוקי של ילדיו עד גיל 18, גם האמא וגם האבא ממשיכים להיות אפוטרופוסים של הילדים – אולם לאור פירוק התא המשפחתי נדרשת הבהרה מדויקת של המעמד של כל אחד מהם. סעיף זה בהסכם גירושין נקרא בעבר משמורת ילדים (וכיום מונח "ההורה המשמורן חלף מהעולם וכיום משתמשים במונח "אחריות הורית משותפת"), וחשוב להבחין בינו לבין סעיף זמני השהות אשר קובעים באילו ימים ישהה הילד/הילדים אצל כל אחד מההורים. עו"ד הילה וינטרוב, הינה עורכת דין בעלת ניסיון רב בתחום הגירושין באופן כללי ובפרט בנוגע לנושא משמורת ילדים או אחריות הורית

מהן האפשרויות השונות של משמורת ילדים או אחריות הורית

* משמורת אם – הדין העברי וגם הנוהג שהיה בעבר ונוכח "חזקת הגיל הרך"  שהיתה קיימת ודומיננטית בעבר העניקו במקרים רבים את המשמורת לאם והיא זו שגידלה את הילדים בפועל. בשנים האחרונות המצב השתנה לאחר גיל 6 אך גם לפני כן והכל נוכח מגמת השוויון.

* משמורת אב – בעבר משמורת אב הייתה אירוע נדיר יחסית. כיום ישנם לא מעט מקרים שבהם האב הוא זה שהופך למשמורן הראשי, בין אם עקב חוסר יכולת של האם לעשות זאת ובין אם בעקבות הסכמה בין ההורים כי זהו המצב הנכון עבור הילדים.

* אחריות הורית משותפת – האופציה המומלצת ביותר ע"י כל המומחים בתחום, היא אחריות הורית משותפת. בדרך זו שני ההורים ממשיכים להוות מרכיב דומיננטי בחיי הילדים וכך גם ההגדרה משקפת זאת לילדים, והרווח שלהם הוא המשך קיום התא המשפחתי גם אם ההורים חיים בנפרד. זו הפכה להיות ברירת המחדל במרבית המקרים וזו הנטייה הרווחת לאפשר אחריות הורית משותפת לשני הצדדים. מעבר לכך, המונח "משמורת" חלף מן העולם וכיום שופטים רבים בוחרים שלא להשתמש במונח מיהו המשמורן. משמורת ילדים או אחריות הורית היא לטובת הילדים.

עורך דין משמורת – נחישות ומקצועיות למען המשמורת המבוקשת מבחינתך

משמורת ילדים או בשמה כיום אחריות הורית פחות רלוונטית כיום שכן מה שחשוב זה קביעת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים. עו"ד הילה וינטרוב, תסייע לך להגיע לזמני השהות שהנך מעוניין מבחינתך, באמצעות שימוש בכל הכלים המקצועיים האפשריים וכן נחישות בלתי מתפשרת. כמו כל השירותים שמעניק משרד הבוטיק של עו"ד וינטרוב, גם הטיפול בנושא משמורת הילדים מתאפיין ברגישות וניתן בזמינות גבוהה.

 


לחצו והשאירו פרטים בטופס לתיאום פגישה עם עו"ד הילה וינטרוב

עורך דין משמורת ילדים
תוכן עניינים
עורכת דין לגירושין הילה וינטרוב

השאירו עכשיו פרטים בטופס:

עו"ד לגירושין וענייני משפחה הילה וינטרוב

אשמח לעמוד לרשותך ולספק יעוץ משפטי מותאם אישית, ניתן להשאיר פרטים בטופס ואחזור אליך בהקדם.

*המידע המופיע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא וכל שימוש במידע הינו באחריות הקורא בלבד.

אהבתם? שתפו הלאה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

לייעוץ משפטי השאירו פרטים:

דילוג לתוכן